פנסיון בייתי או פנסיון סגור – מה עדיף לכלב ?

מתחבטים לאיזה פנסיון להביא את הכלב? התגובות בעד ונגד שקראתם בפורומים הצליחו לבלבל אתכם? הנה אחת ולתמיד, הסיבות הידועות לכל אוהב חיות, מדוע עדיף לשלוח את הכלב/ה רק לפנסיון בייתי!

נפתח בגילוי נאות: אנחנו מנהלים פנסיון בייתי לכלבים בכפר יהושע, הנקרא "חופשי!".

חופשי!, אתם כבר יכולים להבין, כשמו כן הוא – פנסיון בייתי, ללא כלובים ומכלאות, שהכלבים המגיעים אלינו פשוט הופכים לאורחים של הבית, בדיוק כמו היו הכלבים שלנו. יש להם מרחב ענק וטבעי של 5 דונם, בו הם יכולים לרוץ, לטייל ולשחק. כמובן, שהשטח מגודר לעילה ולעילה, כך שגם הכלב הקפצן ביותר וגם החפרן העקשן ביותר, לא יכולים לצאת ממנו. אבל רובם ככולם לא מנסים בכלל לעבור את הגדר, אלא אם יש משהו שממש ממש מושך אותם לנסות לצאת, כמו כלב אחר שעובר. אבל כאמור, רובם בוחרים להישאר צמוד לבית. יכולנו לכתוב כאן "אף כלב לא מנסה כלל לעבור את הגדר" ועדיין היינו נשארים צמודים לאמת. אבל מכל הכלבים שהתארחו אצלנו בפנסיון, והיו לא מעט כאלה, הייתה כלבה אחת שהרסה לנו את הסטטיסטיקה.

פינצ'י – היוצאת מהכלל

קראו לה "פינצ'י". כלבה קטנה מעורבת עם פרווה לבנה, דהויה ומדובללת, שהדחף לעבור את הגדר היה אצלה ברמה של הפרעה. זה לא הייתה רק הגדר שהיא לא הפסיקה לנסות לעבור, כל קו גבול או מעצור שעמד בדרכה היא הייתה חייבת לעבור – היא חפרה את דלת הכניסה לבית עד שחשפה את כל העץ, היא גירדה את הטיח מתחת למשקוף החלון ויצרה שם בור בקיר. העניין הוא, שהיא בכלל לא חיפשה להגיע למקום מסוים, היא פשוט הייתה חייבת להמשיך וללכת, לא משנה לאן. בסוף, הדחף הזה גם הרג אותה כנראה. היא יצאה לטיול בגולן עם הבעלים שלה ובלילה, תקף אותה הדחף והיא יצאה מאזור המאהל, המשיכה ללכת ונעלמה באחת הואדיות ברמת הגולן.

אופסס… כמעט ונסחפנו, כי "פינצ'י" היא לא הנושא. הרי באנו לברר את השאלה מה עדיף – פנסיון בייתי או פנסיון בו הכלב סגור באיזושהי מכלאה ותלוי בבעלי הפנסיון שיבואו ויוציאו אותו לטיול היומי?

אבל פינצ'י כיוצאת מהכלל מצביעה על הכלל. והכלל ברור: כלבים תמיד יעדיפו להישאר קרובים לדלת הבית. מרגע שהבעלים נסעו והם נשארו בפנסיון, הם יודעים טוב מאוד שזהו עכשיו בייתם החדש. הם לא מנסים לברוח, ולא מנסים "לחזור הביתה", כפי שלא מעט בעלי כלבים חוששים. והנה עוד סוד קטן: כשאתם נמצאים איתו בפנסיון הכלב שלכם מתנהג כפי שאתם מכירים אותו. אך מהרגע שאתם עוזבים, הוא מתנהג אחרת – הוא מיד מבין שיש לו עכשיו בעלים/מנהיג חדש, הוא הרבה יותר ממושמע והרבה יותר רגוע.

ההבדל בין מעצר בית לקייטנה

העובדה שאנו מנהלים פנסיון לכלבים בכפר יהושע ועוד פנסיון בייתי, אולי עושה אותנו מוטים מצד אחד, אך מצד שני, עושה אותנו לבעלי ניסיון עשיר בכל הקשור לכלבים ופנסיונים לכלבים. בעלי כלבים לא זוכים לראות את הכלב/ה שלהם בזמן שהם בפנסיון, בדיוק כפי שאין אנו יודעים איך מתנהג הילד/ה שלנו בגן או בביה"ס. לפיכך, עניות דעתנו שואבת את כוחה ומסקנותיה מתוך ניסיון רב שנים ומגוון בכמעט כל סוגי הכלבים.

אומרים שתמונה שווה אלף מילים, אז הנה תמונה שאותה לא תראו בפנסיון סגור לכלבים, אבל בפנסיון בייתי היא חוזרת על עצמה כחלק משגרת החיים של הכלבים. מדובר בתמונה פשוטה, מוכרת לכל בעל כלב/ה: כלבים על הדשא, רודפים אחד אחרי השני, משחקים תופסת, מאושרים, עם קצת דמיון אפשר לראות אותם צוחקים. כמו שאמרנו – תמונה פשוטה, בנאלית, אבל היא אומרת בעצם הכל. כי בפנסיון בו הכלב סגור רוב שעות היום, ואין זה משנה אם הוא נמצא במכלאה, כלוב או חדר גדול, מהודר ומרוהט. עצם העובדה שהוא סגור ולא יכול לשחק ולרוץ עם כלבים אחרים מתי שבא לו, עושה את ההבדל בין הפנסיון הסגור לפנסיון הבייתי. זה בדיוק ההבדל שבין מעצר בית לקייטנה.

פנסיון סגור? זו לא אופציה

ברשותכם, נוריד לרגע את הכובע של בעלי פנסיון לכלבים, ונשאיר על ראשנו רק את כובע בעלי כלב/ה. או אז, באמת קשה לנו להבין את בעלי הכלבים המשאירים את כלביהם בפנסיונים הסגורים. במהלך החיים, עוד לפני שפתחנו את "חופשי!",  הפנסיון לכלבים שאנו מנהלים בכפר יהושע, גרנו בעיר ואח"כ עברנו לכפר ותמיד היו לנו לפחות כלב אחד ולעיתים שניים וגם שלושה. אגב, מעולם לא קנינו כלב או כלבה, זה פשוט נראה לנו סוג של סטייה. את כולם מצאנו ואימצנו. כשנסענו ועמדנו בפני הדילמה מה לעשות עם הכלב, האפשרות להשאיר אותו בפנסיון סגור ירדה מהפרק עוד לפני שעלתה. האמת היא, שהיא מעולם לא עלתה. זו פשוט לא הייתה אופציה מבחינתנו. המחשבה שהכלב נשאר סגור במקום זר ומנוכר, תלוי בחשק ומצב הרוח של בעלי הפנסיון שיוציאו אותו לטיול, שבד"כ מסתיים מיד אחרי שהוא עושה את צרכיו, עשתה לנו רע בנשמה. האפשרויות היחידות שעמדו על הפרק היו או למצוא מישהו (חבר/חברה/אח/אחות) שיעברו לגור בבייתנו וישמרו על הכלב, או להשאיר את הכלב אצל מישהו אחראי, מוכר וקרוב (חבר/חברה/'אח/אחות), או להשאיר אותו בפנסיון בייתי.

בעל חיים או חפץ חסר נשמה?

כבר שמענו וקראנו את כל הטענות המצדדות בפנסיונים הסגורים ומנסות להפחיד בעלי כלבים מפני הפנסיונים הביתיים. באופן לא מפתיע, רובן מגיעות מפי בעלי הפנסיונים הסגורים ולא שוות התייחסות. בסופו של דבר, זה עניין של גישה. כיצד את/ה רואה ומתייחס לבעלי חיים בכלל ולכלבים בפרט. האם אתה שואף ורוצה שהכלב שלך יהיה מאושר ויהיה לו טוב ונעים בזמן שאתה נוסע או שהכלב מבחינתך הוא מעין חפץ חסר נשמה, שיש הפקיד במקום סגור, כדי לשמור עליו שלא ייפגע ויישרט עד שתחזור לאסוף את החבילה.

קובי וטל

חופשי! פנסיון בייתי לכלבים בכפר יהושע

טל:  054-4479950 /   073-7260596

%d בלוגרים אהבו את זה: